הסכם ידועים בציבור
הסכם ידועים בציבור לחיים משותפים
מתי קשר בין בני זוג עולה לדרגה של לידועים בציבור?
בני זוג הבוחרים לחיות יחדיו ללא נישואין הינה תופעה חברתית אשר צוברת תאוצה בשנים האחרונות, בין בגלל שקיימת מניעה דתית להינשא ובין מתוך בחירה. אין הגדרה משפטית ברורה למונח "ידועים בציבור". בפסיק דין של בית המשפט העליון, ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר, פ"ד כד(1) 617 (1970) נקבעו שני יסודות עיקריים לקביעת יחסיהם של בני זוג כיחסים של ידועים בציבור:
- היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה […]
- היסוד השני הוא ניהול בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג ומקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים והאשה משמשת לו כעקרת בית[…]
בפסיקה לא נקבעה תקופה מינימאלית של חיים משותפים או מועד קובע שממנו תתחיל השותפות, בהשוואה לזוגות נישואין שיום החתונה נחשב ליום הקובע לצורך העניין. לכן מומלץ לבני זוג ידועים בציבור עוד קודם שעברו לחיות יחד תחת קורת גג אחת, או מיד לאחר המעבר, גם אם העלאת הנושא לא נעימה או עלולה ליצור מתיחות, לעמוד על כך ולערוך הסכם לחיים משותפים אשר צופה פני עתיד ומסדיר את כל נושא הרכוש המשותף וחלוקתו, ובכך לזכות ביטחון כלכלי ושקט נפשי ומניעת מאבקים משפטיים קשים ומיותרים ועוגמת נפש רבה. להסכם חיים משותפים נודעת חשיבות רבה גם לצורך ההכרה כבני זוג ידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי, זכויות בנושא דיור, ירושה ועוד.
באין הסכם ממון תחול חזקת השיתוף בין בני זוג ידועים בציבור
בני זוג ידועים בציבור שלא ערכו הסכם לחיים משותפים, תוסדר חלוקת רכושם בעת פרידה בהתאם ל"חזקת השיתוף" כאשר המבחנים להחלתה נקבעו בהלכות שונות של בית המשפט העליון והיא נובעת מין ההשקפה כי שני בני הזוג תורמים, כל אחד לפי דרכו, במידה שווה לרווחת המשפחה. חיי משפחה תקינים וניהול משק בית משותף תחת קורת גג אחד, מלמדים על קיומה של חזקת שיתוף.
המשמעות המשפטית של חזקת השיתוף הינה כי רכוש והתחייבויות פרטיים ועסקיים, שנצברו במהלך החיים המשותפים, יחשבו כשייכים לשני בני הזוג. רכוש ונכסים שהיו לבני הזוג קודם בתחילת הקשר ביניהם או שנתקבלו במתנה או בירושה במהלך החיים המשותפים, יחשבו "לנכסים חיצוניים". מנקודת מבט משפטית קיים הגיון בהבחנה בין נכסים חיצוניים לבין נכסים שבני-זוג צברו במאמצים משותפים. יחד עם זאת, במקרים מסוימים עשוי להתקיים שיתוף גם על "נכסים חיצוניים". על בן הזוג הטוען לשיתוף רובץ הנטל להוכיח כי התקיימה כוונת שיתוף בנכסים מסוימים השייכים לבן הזוג השני.
דוגמאות לכוונת שיתוף – מגרש שרכש בן הזוג קודם לקשר, ולאחר מכן שני בני הזוג בנו בית על המגרש מכספים משותפים וגרו באותו בית שנים רבות יחד. דירה שהייתה לאחד מבני הזוג קודם לקשר, ולאחר מכן בוצע שיפוץ משמעותי בדירה מכספים משותפים של בני הזוג והדירה הושכרה וכספי השכירות הופקדו בחשבון המשותף לבני הזוג.
כיצד הסכם בין ידועים בציבור מקבל תוקף משפטי?
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, קובע מסגרת ייחודית לאישור ואימות הסכם ממון בין בני זוג נשואים או העומדים להינשא בלבד. אישור הסכמים בכל עניין אחר בנושאי משפחה נכללים במסגרת אחרת הקבועה בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"א-1995. סעיף 3(ג) לחוק בתי משפט לענייני משפחה קובע:
"כל עניין שלגביו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין".
חשוב לציין כי הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור , נחשב להסכם רגיל שחלים עליו דיני החוזים , לכן די בחתימת בני הזוג על ההסכם כדי שיקבל תוקף משפטי. יחד עם זאת, בני זוג ידועים בציבור יהיו רשאים לאשר הסכם חיים משותפים ביניהם מכוח סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, ולבקש לתת להסכם תוקף של פסק דין לאחר שיצהירו בפני בית המשפט כי הם מבינים את משמעות ההסכם וערכו את ההסכם בהסכמה חופשית. יתרונו של הסכם שקיבל תוקף של פסק דין הוא בכך שניתן לפנות במישרין ללשכת ההוצאה לפועל כאשר מי מבני הזוג ימנע מלקיים את התחייבותו , לעומת זאת, הסכם רגיל שלא קיבל תוקף של פסק דין, הפרתו תצריך פניה לבית המשפט בתביעה לנקיטת הליכים נגד מפר ההסכם.
סוגי הסכמים בין ידועים בציבור
כותרתו של ההסכם יכולה ללבוש צורות שונות כגון:
"הסכם חיים משותפים" "הסכם בין ידועים בציבור" "הסכם ממון ידועים בציבור"
הסכם בין ידועים בציבור הינו הסכם גמיש שמותאם אישית בהתאם למעמד האישי, הכלכלי, טיב הקשר ורצונות בני הזוג.
לצורך עריכת ההסכם יילקח בחשבון גיל בני הזוג, האם יש להם ילדים מיחסים קודמים, האם בכוונתם להביא לעולם ילדים משותפים, פערים ברכוש ונכסים, פערים בכושר ההשתכרות, מקצוע, מוניטין מקצועי, ירושות או מתנות שעתידים להתקבל.
ההסכם יכול להיות צר ולכלול רק נושאים הקשורים ברכוש תוך בחירת המשטר הרכושי כגון:
- הסכם הכולל הפרדת רכוש מוחלטת – ככל שקיים רכוש רב ומגוון למי מבני הזוג ,ישאף לעשות הסכם שבו תהיה הפרדה מוחלטת של רכוש שלגביו לא יחול שיתוף בשום מקרה.
- הסכם הכולל הפרדת רכוש חלקית – בהסכם מסוג זה שהוא גם הנפוץ יותר, מתקיימת הפרדה על חלק מהרכוש ובחלקו האחר שיתוף בנכסים מוגדרים.
- הסכם הכולל שיתוף מלא ברכוש – בדרך כלל מתאים לזוגות צעירים שלא הביאו יותר מדי רכוש לתוך הקשר וברצונם להתפתח יחד.
הסכם גם יכול שיהיה רחב ולכלול גם נושאים הקשורים במזונות, חינוך, זכויות וחובות שונים. ניסוח ההסכם צריך להיות ברור ולא נתון לפרשנויות שונות וכן לכלול מנגנון ליישוב סכסוכים ומנגנון פירוד מסודר ומוסכם מראש.
שילוב רצוי בין הסכם חיים משותפים לצוואה
ממומלץ לכל אחד מבני הזוג לשקול לערוך צוואה, שתבטיח את חופש המוריש לחלק את רכושו על פי רצונו. ללא עריכת צוואה יחולק הרכוש לאחר פטירה על-פי הדין.
סעיף 55 לחוק הירושה , התשכ"א-1965 קובע:
"55. מעין צוואה איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".
סעיף 55 לחוק הירושה למעשה משווה את מעמדו של הידוע בציבור למעמדו של בן זוג נשוי לעניין זכויות בירושה על-פי דין. בהעדר צוואה, בן זוג ידוע בציבור יורש מחצית מכול רכושו של בן זוגו. מכאן שאי עריכת צוואה עלול לפגוע ברצונו של אדם להוריש את רכושו למי שהוא חפץ בכך. הסכם ממון לא יכול להוות תחליף לצוואה ואין לכלול בו סעיפים המתייחסים לירושה , להענקת זכויות או ויתור על זכויות לאחר מות המוריש. סעיף 8(א) לחוק הירושה, אוסר עריכת עסקאות בירושה. סעיפים אלו בטלים ואין להם תוקף משפטי .
מחיר עריכת הסכם ידועים בציבור
שכר טרחת עורך דין להכנת הסכם ידועים בציבור נגזר ממורכבות העבודה, מספר הפגישות, והיקף הרכוש שבבעלות כל אחד מבני הזוג, היקף הנושאים שבני הזוג מעוניינים לכלול בהסכם, והדרך בה מעוניינים בני הזוג לאשר את הסכם הממון (בית משפט או חתימה על הסכם בלבד).
פנו אלינו בכל שאלה או הבהרה וכן לקבלת הצעת מחיר המותאמת לכם.
יתרונו של משרדנו
עורך דין רפאל בן עזרא (חשבונאי ויועץ מס, מנהל תיקי השקעות, מגשר) בעל ידע וניסיון של 28 שנים בעולם הכלכלה והפיננסים, מתמחה בעריכת הסכמי ממון והסכם לחיים משותפים לזוגות המנהלים משק בית משותף ובפרט לזוגות מעולם העסקים והקרירה.
אם אתם בני זוג המעוניינים לעבור לגור יחד ויש לכם רכוש אישי , אתם בעלי קרירה, עסקים, בעלי מקצועות חופשיים, הורים לילדים מנישואים קודמים, זה הזמן לערוך הסכם חיים משותפים.
חלץ/י כאן להשארת פרטים ונחזור אליכם בהקדם
"המידע המוצג בדף זה הינו כללי,
ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי".
